החלטה
המבקשת עותרת, הלכה למעשה, להתיר לה להישפט באיחור בגין דרישות תשלום עבור תשע הודעות קנס (דו"חות חניה) שניתנו במועדים שונים. אמנם המבקשת אף השתמשה בטרמינולוגיה של "בקשה לביטול הרשעה" בעבירות נשוא הודעות הקנס, אולם המדובר בעבירות ברירת משפט שלא הגיעו לכדי כתבי אישום, ועל כן בקרת הפיכת הודעות הקנס לחלוטות על ידי בית המשפט הינה רק על דרך בירור בקשה להישפט באיחור.
לגופם של דברים, המבקשת הינה חברת ליסינג, אשר במסגרת עסקיה משכירה לאחרים כלי רכב שרשומים על שמה ברישומי משרד הרישוי, כשלטענתה עבירות החניה נשוא הבקשה בוצעו ע"י שוכרים שונים של כלי הרכב.
לדברי המבקשת, עובדת ותיקה ואיכותית שלה מעבירה באופן מיידי כל אחת מהודעות הקנס הרבות מאד הרשומות על שמה, לרשות הרלבנטית באמצעות בדואר רשום, כבקשה להסבת הדו"חות על שם השוכר של הרכב הרלבנטי. לעומת זאת, 9 הודעות הקנס נשוא הבקשה מעולם לא התקבלו אצלה, אחרת היו מטופלות באותו אופן, כאשר אין למבקשת כל עניין שלא לקבל הודעות קנס שממילא נוגעות לעבירות שביצעו אחרים. לדבריה, נודע לה לראשונה על קיום הודעות הקנס רק בחודש מאי 2013 כאשר החלה לקבל הודעות בדבר עיקולים מן הבנקים השונים.
בחנתי את מסמכי היסטוריית המצבים של הודעות הקנס, בצירוף מסמכים נוספים, שהוגשו על ידי המשיבה. מבדיקה זו ברור שהמבקשת הייתה מודעת לקיום הודעות הקנס שנים טרם פנתה לבית המשפט בבקשתה הנוכחית. זאת כפי שיפורט להלן.
הודעות קנס מס' 19036474, 19109479
במסמך שהוציאה המבקשת, באמצעות ב"כ בהליך שבפניי, בתאריך 04/11/10, לחברת שוהר שרותי חניה בע"מ, מציינת המבקשת כי קיבלה דרישות חוב ביחס להודעות הקנס הנ"ל לראשונה בתאריך 13/07/09. כלומר, לפי נוסח המכתב ברור שהמבקשת ידעה על עצם קיום הודעות הקנס עוד כארבע שנים טרם הוגשה בקשתה נשוא הליך זה.
הודעת קנס דו"ח מספר 19217470
במסמך שהוציאה המבקשת, באמצעות ב"כ בהליך שבפניי, בתאריך 14/07/2010, לחברת שוהר שרותי חניה בע"מ, מציינת המבקשת כי פנתה בעניין הודעת קנס זו במכתב קודם לחברת שוהר, וזאת בתאריך 13/07/09. כלומר, לפי נוסח המכתב ברור שהמבקשת ידעה על עצם קיום הודעת הקנס עוד כארבע שנים טרם הוגשה בקשתה נשוא הליך זה.
הודעות קנס מס' 19129477, 19276476
במסמך שהוציאה המבקשת, באמצעות ב"כ בהליך שבפניי, בתאריך 05/11/2010, לחברת שוהר שרותי חניה בע"מ, מציינת המבקשת כי קיבלה דרישות חוב ביחס להודעות הקנס הנ"ל לראשונה בתאריך 13/07/09. כלומר, לפי נוסח המכתב ברור שהמבקשת ידעה על עצם קיום הודעות הקנס עוד כארבע שנים טרם הוגשה בקשתה נשוא הליך זה.
הודעת קנס מס' 19279272
במסמך שהוציאה המבקשת, באמצעות ב"כ בהליך שבפניי, בתאריך 14/07/2010, לחברת שוהר שרותי חניה בע"מ, מציינת המבקשת כי פנתה בעניין הודעת קנס זו במכתב קודם לחברת שוהר, וזאת בתאריך 13/07/09. כלומר, לפי נוסח המכתב ברור שהמבקשת ידעה על עצם קיום הודעת הקנס עוד כארבע שנים טרם הוגשה בקשתה נשוא הליך זה.
הודעת הקנס מס' 19484674
במסמך שהוציאה המבקשת, באמצעות ב"כ בהליך שבפניי, בתאריך 13/06/2010, לחברת שוהר שרותי חניה בע"מ, מציינת המבקשת כי פנתה בעניין הודעת קנס זו במכתב קודם לחברת שוהר, וזאת בתאריך 13/07/09. כלומר, לפי נוסח המכתב ברור שהמבקשת ידעה על עצם קיום הדו"חות עוד כארבע שנים טרם הוגשה בקשתה נשוא הליך זה.
הודעת קנס מס' 19339076
מסתבר מפלט ממוחשב בדבר היסטוריית מצבים ביחס להודעת קנס זו, שעוד בתאריך 02/12/2007 נשלחה לגביה דרישות תשלום בדואר רשום. לא רק שאין תיעוד בהמשך לחזרת הדרישה על ידי הדואר, אלא שיש תיעוד לפניות תגובה מטעם מושא הודעת הקנס, היא המבקשת, זמן קצר לאחר מכן. כלומר, ברור שהמבקשת ידעה על עצם קיום הדו"חות עוד למעלה מחמש שנים טרם הוגשה בקשתה נשוא הליך זה.
הודעת הקנס מס' 19520071
ביחס להודעת קנס זו, המשיבה צירפה פלט של היסטוריית המצבים, ממנו עולה רק כי נשלחה דרישת תשלום בדואר רשום עוד בתאריך 02/12/2007. אסמכתא נוספת לכך הינה דו"ח מסכם של רשות הדואר בדבר מספר דברי דואר שנשלחו במועד זה, ובכלל זה אותה הודעת קנס.
על פי חזקת המסירה שבתקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי, יש לראות את המבקשת כאילו קיבלה את הדרישה 15 ימים לאחר מכן, משמע בתאריך 17/12/2007. המבקשת ניסתה להזים חזקה זו באמצעות טענותיה לעיל בדבר אופן הטיפול בהודעות קנס, כך שלא קיבלה את תשע הודעות נשוא הבקשה אלא בסמוך להגשת הבקשה נשוא הליך זה. אולם לגבי שמונה מתוך תשע הודעות הקנס התברר כי הטענה, על אף שגובתה בתצהיר, אינה נכונה, וההודעות התקבלו שנים מספר טרם הגשת הבקשה נשוא ההליך. משכך, אין לתת כל אמון בדברי המבקשת אף ביחס להודעת הקנס התשיעית, שהרי כל התשע נכרכו אלה באלה מבחינת הטיעון העובדתי. לפיכך, החזקה לא הוזמה.